החלטה בתיק בש"פ 5673/12

1.        ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט א' כהן), מיום 11.7.2012, בתיק מ"ת 13789-01-12, שבגדרה הוחלט על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים המשפטיים בעניינו.

כתב האישום והליכים קודמים

2.        ביום 8.1.2012, הוגש נגד העורר וארבעה נאשמים נוספים, כתב אישום לבית המשפט המחוזי בירושלים, המייחס להם במסגרת האישום הראשון, עבירות אלה:

א.        ידיעות בעלות ערך צבאי, לפי סעיף 136 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945.

ב.        קשירת קשר להתפרעות, לפי סעיף 499 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין).

ג.        קשירת קשר לכניסה למקום צבאי, לפי סעיף 499 לחוק העונשין.

ד.        קשירת קשר להפרעה לעובד ציבור, לפי סעיף 499 לחוק העונשין.

           במסגרת האישום השלישי, יוחסו לעורר עבירות כדלקמן:

א.        הפרעה לשוטר, לפי סעיף 275 לחוק העונשין.

ב.        תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 274 (1) לחוק העונשין.

3.        מתיאור העובדות בחלק הכללי של כתב האישום עולה כי ביום 7.3.2011 הודיעה המדינה לבית המשפט העליון כי בכוונתה להסיר מבנים בלתי חוקיים שנבנו על קרקע פרטית, ובין היתר, במאחזים מצפה יצהר ורמת גלעד.

           המדינה התכוונה להסיר את המבנים במצפה יצהר בלילה שבין 12.12.2011 לבין 13.12.2011, אולם הדבר לא התבצע, בשל מעשי הנאשמים, ושל העורר בכלל זה.

4.        באישום הראשון נטען כי הנאשמים, תושבי אזור יהודה ושומרון שנוכחותם באזור נאסרה בצו של אלוף פיקוד המרכז, קשרו קשר לסכל, באמצעים בלתי חוקיים, פינוי מאחזים שהממשלה החליטה על פינויים.

           במסגרת הקשר ולשם קידומו הוקם מוקד טלפוני לדיווחים על תנועות כוחות צה"ל ומשטרת ישראל, ועל כוונותיהם לפנות מבנים או מאחזים שהוחלט לפנותם. לצורך הקמת המוקד הטלפוני, שכונה "חמ"ל מאחזים", רכשו הנאשמים טלפון סלולרי והפיצו את מספרו בקרב אנשים, האמורים לדווח למוקד על תנועות גורמי הביטחון ועל כל מידע אחר הקשור לפינוי המאחזים.

           במהלך פעילותו של "חמ"ל המאחזים", קיבלו הנאשמים דיווחים ומידע בעל ערך צבאי, ובכלל זה, מידע על פריסת כוחות הצבא, סדרי החלפת הכוחות בתעסוקה מבצעית, מספרי יחידות וגדודים הפרוסים במרחב, ומידע על פינוי צפוי של מאחזים.

           הנאשמים נעזרו בבעלי תפקידים אשר שימשו כ"תצפיתנים", "עוקבים" ו"סיירים", כאשר הנאשמים החזיקו בעזרים מודיעיניים, כמו תצלומי אוויר בסיווג סודי, הכוללים פרטים שונים, לרבות מאחזים המיועדים לפינוי. לקראת הפעילות המתוכננת לסיכול הפינוי, הכינו הנאשמים תוכניות פעולה שסוכמו במסמכים שונים, ובין היתר מדובר במסמך מיום 28.11.2011 שכותרתו "תוכנית להגנת המאחזים", שבמסגרתו נקראו הפעילים לשכנע את החיילים לסרב פקודה, וכן להקים צוותים שיפעלו לסיכול הפינוי, באמצעים בלתי חוקיים, ומתוך רצון "לשבור לאנשים את הרתיעה ממעצרים".

           פורסמו מסמכים נוספים ברוח זו, הקוראים לערבות הדדית וליציאה למאבק. בהיוודע לנאשמים על הכוונה לפנות את המאחז מצפה יצהר, הם הפעילו את "חמ"ל המאחזים" באורח מוגבר, ובמשך 3 ימים הם קיבלו מידע הנוגע לפינוי המתוכנן מכ-30 מקורות שונים, חלקם חיילים בשירות פעיל.

           המידע, אשר זרם אל הנאשמים כלל, בין היתר, פרטים אודות מועד ההגעה המתוכנן למאחז לשם פינויו, והמידע תועד במעין "דוחות מודיעין" והועבר בין הנאשמים לבין עצמם.

           על יסוד המידע שנצבר, יצא אוטובוס, בתאריך 12.12.2011 בשעות הערב משכונת קריית משה ליצהר, ובמקביל הורו הנאשמים לאחרים להגיע לאזור רמת גלעד. האוטובוס הגיע בסמוך לשעה 23:30 לשער הכניסה של בסיס חטמ"ר אפריים ונוסעיו פרצו לבסיס והחלו להתפרע במקום. במהלך ההתפרעות נפצע סמח"ט אפריים במצחו ונגרמו נזקים לכלי רכב צבאיים.